בתור מי שמבלה את רוב שעות היום בין הרפת, הלולים והשדות, האמת היא שבמשך שנים בכלל לא חשבתי יותר מדי על נעליים. מבחינתי, נעל הייתה משהו שצריך לשרוד איתו בוץ, אבק, ומידי פעם גם קצת… איך לומר בעדינות… לכלוך מהחיות. לא בדיוק עולם של אופנה וסטייל.
אבל אז, לפני כשנה, חברה טובה הביאה לי במתנה זוג נעליים ואמרה: "את חייבת לנסות, אלה לא סתם נעליים." הסתכלתי עליה במבט סקפטי, אבל ברגע שנעלתי – הבנתי למה היא התכוונה. זה היה כמו לשים את הרגליים בתוך חיבוק רך, כזה שנותן תמיכה מכל הכיוונים, ולא מתעייף גם אחרי יום עבודה של עשר שעות.
המותג Tamaris הפתיע אותי פעמיים – פעם אחת בנוחות, ופעם שנייה בעיצוב. חשבתי שאין סיכוי למצוא נעל שנראית טוב אבל גם עומדת בעומסים של החיים בחווה. ופה בדיוק הייתה הטעות שלי. גיליתי שהם יודעים לשלב סוליה קשיחה ועמידה עם עיצוב נקי ומדויק, כזה שגורם לך להרגיש שגם אם תצאי מהחווה ישר לפגישה בעיר – את עדיין נראית במקום.
מאז, ה־tamaris נעליים שלי הפכו לפריט קבוע ביומיום. בבוקר אני לובשת אותן כדי להאכיל את העגלים, בצהריים אני יכולה ללכת איתן לקנות ציוד לחווה, ובערב – בלי להחליף – אני מוצאת את עצמי יושבת עם חברים בבית קפה.
אני חושבת שהסוד הוא באיזון. כאשת שטח, אני צריכה נעל שיכולה להתמודד עם קרקע רטובה בבוקר ועם מדרכות העיר בערב. Tamaris הצליחו לייצר משהו שנותן מענה לשני העולמות בלי לוותר על אף אחד מהם.
היו ימים שבהם חשבתי שנוחות ואסתטיקה פשוט לא הולכות ביחד. היום אני יודעת שהן יכולות להיות אפילו החברות הכי טובות. וכל פעם שאני נועלת את הנעליים האלה, אני מרגישה שאני לא רק מוכנה לעוד יום עבודה, אלא גם שומרת על התחושה של מי שאני – גם מחוץ לשדות.
